עוד מלפני תקופת המשנה, כך טוענים, החלה המסורת היהודית רבת השנים שנמשכת עד היום של קריאת התורה בחלקים. עם זאת, לפני שנצלול אל מהלך ההיסטוריה ומה השתנה, נתחיל במידע כללי על פרשת השבוע.
פרשת 'בראשית' הנה הפרשה הראשונה בתורה וקוראים אותה בשבת שאחרי שמחת תורה. הפרשה האחרונה בתורה היא פרשת 'וזאת הברכה' וקוראים אותה במלך שמחת תורה. את פרשת השבוע קוראים בשלמותה ביום שבת, אך מלבד זאת, מקריאים את תחילתה בתפילת המנחה של השבת שלפניה, כמו גם בימי שני וחמישי של לפני אותה שבת.
למעשה, חמשת חומשי תורה (ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר וספר דברים), מחולקים ל-54 פרשות, הלא הן פרשות השבוע המדוברות שלנו. החלוקה הזו נעשתה בעצם על מנת להקל ולאפשר קריאה רציפה ומסודרת של כל התורה, מדי שנה, באופן מדויק ומחושב, באופן המונגש והזמין לציבור הרחב.
פרשת השבוע מוקראת מדי שבת בבית הכנסת, שם נהוג ללמוד אותה ולפרש אותה ולהעמיק בה.
סדר הקריאה בתורה התפתח בהדרגה ובשלבים – בתחילה נהוג היה לקרוא קטעים מוגדרים בהתאם לחגים ומועדים מסוימים. בהמשך, ככל הנראה בתקופה המשנה, החלו לקרוא את התורה לפי סדרה המקורי, אך ללא הגבלה או הגדרה מסוימת של זמנים. כיום, מותאמת החלוקה של פרשות השבוע לנוהג יהודי בבל, על פיו עברו על כל התורה בכל שנה, לאורך השנה. מסוף המאה ה-6 או ה-7 ועד לאמצע המאה ה-11, הצטרפו כל קהילות ישראל על נוהגיהם המגוונים (למשל, לקרוא את התורה כל שלוש וחצי שנים, ללא אחידות בזמנים או באורך הפרשות וכדומה), אל הנוהג היהודי-בבלי.
ישנם מקרים בהם השבת חלה באחד מחמשת חגי התורה (יום הכיפורים, סוכות, פסח, שבועות וראש השנה) ובה אין קוראים את פרשת השבוע אלא פרשיה מיוחדת העוסקת בנושא החג. עם זאת, את הפרשה האחרונה התורה 'וזאת הברכה' קוראים באופן קבוע במהלך שמחת תורה, גם אם יום החג יוצא ביום ביום חול.
הדיוק של אופן קריאת הפרשות נעשה באופן מדויק להפליא – אם נבחן שנה עברית לא מעוברת, הרי שמספר הימים בה הוא 355 ימים לכל היותר ו353 ימים לכל הפחות. שנה מעוברת מונה בין 383 ימים ל- 385 ימים. למעשה, תמיד תהיינה 2 שבתות בכל שנה בהן לא תוקרא פרשת השבוע (פסח וסוכות) ועל פי חישוב זה, 53 שבתות (כמספר הפרשות, חוץ מהאחרונה שאותה קוראים גם לא בשבת) הוא מספר השבתות הגדול ביותר בהן קורים את פרשת השבוע.
פרשת השבוע בעידן המודרני באה במגוון דרכים וצורות. החל בעיתונאים שונים הנוהגים להקביל את עלילות פרשת השבוע לאירועים אקטואליים ושלל פרשנויות המפורסמות במדיות השונות, גם החילוניות, וכלה בדרשות ופירושים של רבנים ואנשי דת שונים הניתנים כיום ברחבי הרשת, כולל באתרים דתיים ועמודי פייסבוק ייעודיים לכך.
להשאיר תגובה