אני זוכרת עד היום את הפעם ההיא שחיטטתי בארונות המטבח של סבתא ומצאתי מחברת יפה, ישנה מאוד אך שמורה ומסודרת, שעל כריכתה נכתב באותיות קידוש לבנה "מתכונים לשבת". זוכרת שכבר אז זה היה נראה לי מעט תמוה ולא ממש הבנתי

בטח שמעתם לא מעט את המונח 'תיקון הכללי', בעיקר אם אתם קרובים אל הדת אך לא רק. ככל הנראה זה משום שתיקון הכללי הוא אחד מהתגליות החשובות ביותר של רבי נחמן מברסלב ובכלל, בעצם. אז מה הופך אותו לכל כך

בכל פעם כשאני מדברת עם סבתא שלי, השיחה לא מסתיימת לפני שסבתי המתוקה מאחלת לי שרשרת ארוכה של ברכות מגוונות בכל תחומי החיים ונושאת למעני תפילות – לזיווג טוב, הצלחה, נחת, שמחה ושפע, 'בקרוב אצלך', וגם כמובן, היא אף פעם

אני חושבת שאזכור תמיד את הפעם הראשונה שבה נכחתי בארוחת שישי שלא בביתי, בקידוש שלא נאמר על ידי אבא שלי. הייתי צעירה והברכה נשמעה כל כך מוזרה ושונה, עד שהייתי צריכה להחניק צחקוקים בלתי נשלטים. לא הבנתי מדוע הברכה נשמעת

כילדה, אחד הימים האהובים עליי בשנה היה יום כיפור. אני מודעת לזה שקצת מוזר להגיד על יום כיפור שהוא יום "אהוב" אבל יש בו משהו משהו שאני מצליחה להרגיש קצת עד היום – השקט וההתכנסות העצמית שבו, היקרים מפז. בעולם

יהודים רבים נוהגים להניח תפילין מאז הגיעו לגיל מצווה, בין אם דתיים או חילונים, ובין אם מקפידים מדי בוקר או רק בהזדמנויות הנקרות בדרכם, ועדיין – חלק ממניחי התפילין, לא תמיד מכירים או זוכרים (באופן אירוני) את מקור המצווה, מניין

עוד מלפני תקופת המשנה, כך טוענים, החלה המסורת היהודית רבת השנים שנמשכת עד היום של קריאת התורה בחלקים. עם זאת, לפני שנצלול אל מהלך ההיסטוריה ומה השתנה, נתחיל במידע כללי על פרשת השבוע. פרשת 'בראשית' הנה הפרשה הראשונה בתורה וקוראים